החלטה בתיק בג"ץ 7436/04

1.        בפני בקשה למתן פרטים נוספים. עניינו של ההליך בשיטת חישוב הפיצויים לחוכרים חקלאיים מהם נגרעות אדמות בשל שינוי ייעוד, לפי החלטה 969 של מנהל מקרקעי ישראל. הטענה המרכזית בעתירה הנה כי פיצוי גלובלי - כפי שנקבע - אינו סביר ויש לפצות גם על ההשקעה בקרקע וליתן זכות טיעון בנדון. בהמשך הוגשה עתירה מתוקנת ובעקבותיה ניתן צו על תנאי. המשיבים הגישו תצהיר תשובה מטעמם. בקצרה יאמר, כי המשיבים ביקשו לדחות את העתירה. טענתם הנה, בין היתר, כי החלטה 969 לא ייתרה את מנגנון הפיצוי הקיים נוכח החלטה 343 (החלטה 1023 דהיום) ומכל מקום. כי די במנגנון הפיצוי שנקבע בהחלטה 969 לעניין הטענות המועלות על ידי העותרת, בייחוד שעה ש"הפיצוי הבסיסי" הניתן במסגרתה, נעשה לא פעם על יסוד חוות דעת שמאיות ומגעים עם בעל הזכויות.

2.        העותרים הגישו בקשה למתן פרטים נוספים בה ביקשו כי המשיבים יפרטו את תצהיר תשובתם בכל הנוגע לשש נקודות: הסכומים שנהגה ועדת הפיצוים לפסוק ב-3 השנים האחרונות, מכוח החלטה 343 שהיוו על פי הנטען בסיס לקביעת הפיצוי מכוח החלטה; 969 מספר הפעמים בהן פסיקת הפיצויים הושפעה על ידי חוות דעת שמאיות, כפי הנטען בתשובה, תוך צירוף חוות הדעת; אופן קביעת שיעורי הפיצוי הנוסף בגין משך החזקה בקרקע; הבסיס לקביעת המשיבים לפיה באדמות בעל לא נעשתה כל השקעה, והאם קביעה זו מתחשבת בפעולות שבוצעו בפועל; לגבי העסקאות מכוח החלטה 969 - שדוגמאות שלהן פורטו בתצהיר בתשובה - נתבקשו פרטים באשר לשאלה אם הן ממצות את כל העסקאות שנעשו או ניזומו בפועל, ואם לא - מהן העסקאות הנוספות; לבסוף בקשו העותרים כי יפורטו כל העסקאות או ההסדרים שנעשו בשלוש השנים האחרונות בין המדינה לבין בעלי הזכויות בגין מתן פיצוי עקב השבה או נטילה של קרקעות.

3.        המשיבים הגיבו לבקשה שלפני. צורפו לבקשה העתקי הפרוטוקולים והחלטות ועדת הפיצויים מן התקופה הרלוונטית. בכך באה על פתרונה הדרישה הראשונה והשנייה של העותרים, וזאת למעט אי צירוף חוות הדעת של השמאים עצמם. בהקשר זה נטען כי אין רלוונטיות לחוות דעת אלו וחיפושן יטיל נטל כבד ולא מוצדק על המשיבים. אשר לדרך חישוב הפיצויים בגין משך ההחזקה בקרקע, ניתנו נתונים נוספים. המשיבים גם פירטו את עמדתם שבתצהיר בכל הנוגע להיעדר פיצוי באדמות בעל או בגין פעולות שוטפות של החוכר. אשר לעסקאות שכבר נעשו, הבהירו המשיבים כי רובן טרם נחתמו ואושרו. מכל מקום, לא ניתן לפרט מעבר למה שכבר פורט שכן המידע אינו רלוונטי ותהא בחשיפתו משום פגיעה בפרטיות.

4.        לאחר עיון בחומר שבפני נחה דעתי כי במצב הדברים הנוכחי - נוכח תגובתה המפורטת של המשיבים - אין מקום ליתן צו למתן פרטים נוספים כפי המבוקש. אכן, מרבית בקשותיהם של העותרים בהליך שלפני נענו. הפרוטוקולים צורפו וניתן להיווכח אם נכח שמאי, אם לאו. אכן, לא צורפו חוות הדעת עצמן אולם בכך אין פגם שעה שהמחלוקת שבעתירה הנה באשר למנגנון הפיצוי שנקבע ולא באשר לאיכותן ותוצאותיהן של חוות הדעת השמאיות. המשיבים הוסיפו פירוט, כאמור, באשר לדרך חישוב הפיצוי, למצבן של אדמות בעל והטיפול בהן, כמו גם באשר למצב המשפטי של עסקאות שנעשו. שוכנעתי, כי די בנתונים אלו שנמסרו לצורך גדרי המחלוקת שבעתירה, אם באשר לתוקפה של החלטה 969 ואם באשר ליחס בינה לבין החלטה 343 (ומבלי להביע כמובן עמדה באשר לגוף העתירה עצמה). לבסוף לא שוכנעתי כי יש מקום במסגרת הבקשה שבפני לחייב את המשיבים בפירוט נוסף של  העסקאות שנחתמו. בעתירה הובאו נתונים מספקים לעניין דרך החישוב ותוצאתו וזהו - כך נראה - הנתון הרלוונטי לענייננו. וודאי שאין הצדקה לחשיפת פרטים אישיים מעבר לכך - באשר לעסקאות הללו או אחרות, שעה שהצדדים השלישיים - שעימם נחתמו העסקאות - אינם צד להליך.

5.        התוצאה היא, אפוא, כי בכפוף לאמור לעיל דין הבקשה להדחות.

ניתנה היום, י"ז באב תשס"ה (22.8.2005).

                                                                         יגאל מרזל, שופט

                                                                                  ר ש ם

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: